נתינה לגר, במדבר כ״ד:כ״ד

וצים מיד כתים, וסיען יצטרחן מרומאי. סיען המה שירות בין ביבשה ובין בים, ולשון "יצטרחן" הוא מלשון "צרח" שהוראתו קריאה בקול, כמו "יריע אף יצריח" ר"ל שהחילים ושירות יקראו בחצוצרות ואולי צ"ל "יסתחרן", והוא האתפעל משרש "סחר" שהוראתו סבוב ותנועה ממקום למקום וכ"כ רש"י ע"פ "לפניו יכרעו ציים" תהלים ע"ב ט' וכתים הם לדעת המת' הרומיים, וכמ"ש הרמב"ן. וכ"ה דעת תיב"ע, ומ"ש "למברניא" אפשר שצ"ל "למברדיא", אבל מרש"י משמע שסובר שהוא כמו בלשון יון "ליבורניס" שהיא ספינה קטנה הממהרת לשוט. ומארע איטליא, צ"ל "מארעי" ובירושלמי "בלבדניא" ובנבואת יחזקאל כ"ז ו' "בת אשרים מאיי כתיים" הם איי איטליא כמו "קארזיקא" אשר שם נמצאו עצי ברוש ותאשור, וע' בס' ארץ קדומים, ולעיל "ובני יון כתים" בראשית י' ד' לא ת' כלום, מפני ששם הוא שם עצם פרטי.

וענו עבר. וישתעבדון לעבר פרת. שינה תרגומו פה ולא ת' "ויענון" כראשון, לתפארת המליצה, וכוונתו על אותם הדרים מעבר לפרת והם בני ישראל הדרים בעבר פרת כמ"ש הראב"ע, ולדעתו "עבר" הוא כמו "עבר הנהר".

וגם הוא עדי אבד, ואף אנון לעלמא ייבדון. כצ"ל בשני יודי"ן כמ"ש לעיל פסוק כ', וכוונתו אחרי שיענו את אשור וישראל גם הם יאבדו, ואנון שב אל הכתים אף שבתורה נאמר הוא כנוי יחיד משום שהפעל אחרי זה בא בל"ר "וענו".